גידול קנאביס כמקור כלכלי חיוני amid קריסת מדינות בלבנון, מיאנמר ואפגניסטן

כשהמוסדות הממשלתיים מתמוטטים והכלכלות קורסות, גידול הקנאביס הפך למקור הישרדות קריטי למיליונים בלבנון, מיאנמר ואפגניסטן. לפי High Times, עמידותו ורווחיותו של הצמח הפכו אותו לעוגן עבור משפחות חקלאיות המתמודדות עם ירידת ערך המטבע, כישלון שווקי החקלאות ועוני נרחב. במדינות אלו, שוק הקנאביס פועל ככלכלה של הישרדות מאורגנת קהילתית, המחליפה את הממשלה שנכשלה לספק יציבות או הזדמנויות

עמק הבקאא בלבנון מהווה דוגמה בולטת למגמה זו. העמק, שידוע בעברו ב"לבנוני רד" ההאשיש, מחזיק בשורשים היסטוריים עמוקים בתעשיית הקנאביס, עוד מתקופת המנדט הצרפתי. הענף התרחב משמעותית במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, כשההאשי תפס עד 80% מהקרקע החקלאית וייצר עד מיליארד דולר בשנה. לאחר תקופה קצרה של חיסול נתמך אמריקאי וסיוע פיתוח כושל, קריסת הכלכלה ב-2019 הרסה את הלירה הלבנונית והקטינה את התוצר המקומי הגולמי מ-55 מיליארד דולר ל-22 מיליארד עד 2021. עבור רבים, הקנאביס היה הגידול היחיד שנותר שיכול להציע ביטחון כלכלי

סיפורים אישיים מעמק הבקאא ממחישים את הממד האנושי של התלות בקנאביס. אבו עלי, חקלאי בן 57, עבר מגידול תפוחי אדמה לקנאביס, והסביר: "זה פשוט פחות יקר מגידולים אחרים ומאפשר לחיות בכבוד." בוגרים צעירים כמו עלי, שאינם מצליחים למצוא עבודה או לממן לימודים נוספים, גם הם חוזרים לעסקי ההאשיש המשפחתיים. עם זאת, למרות שיותר חקלאים פונים לקנאביס, המחירים צנחו, כאשר מוחמד, תושב מקומי נוסף, מציין: "עכשיו קילו עולה רק 100 או 150 דולר," לעומת 1,000 דולר ויותר בזמנים טובים. למרות הרווחים הנמוכים, הקנאביס נשאר האפשרות הראויה ביותר לעשרות אלפי משפחות

הניסיון במיאנמר מראה כיצד הקנאביס יכול לצמוח במהירות כאסטרטגיית הישרדות באזורים ללא היסטוריה ארוכה של גידול. לאחר ההפיכה הצבאית ב-2021 והנפילה הכלכלית שהגיעה בעקבותיה, חקלאים באזור סאגאינג החלו לעבור מגידולים מסורתיים כמו אגוז הבטל לקנאביס, מונעים על ידי תשואות גבוהות בהרבה. חקלאי מקומי הסביר: "שתילת 1,000 עצי בטל עולה כ-3 מיליון קיאטים, אך מחיר השוק הוא רק 20,000 קיאטים לפר ווס. לעומת זאת, קנאביס עולה רק 3,000–3,500 קיאטים לצמח, ו-ווס של עלים ופרחים מיובשים יכול להגיע עד 800,000 קיאטים." פער המחירים הדרמטי הזה הוביל לבום חדש של הקנאביס בעיצומו של סכסוך אזרחי מתמשך ועוני מתגבר

למרות שלבנון חוקקה חוק לקנאביס רפואי ב-2020, תפקוד לקוי רגולטורי ופוליטי עצר את יצירת שוק חוקי. הרשות הרגולטורית הוקמה רק ב-2025, ופעולתה הראשונה הייתה להורות על השמדת גידולים שגדלו ללא רישיונות שעדיין לא התקיימו, מה שהותיר את החקלאים במצב חוקי לא ברור. סכסוך ישראל-חיזבאללה החריף עוד יותר את חוסר היציבות בעמק הבקאא, והחמיר את הקשיים של הקהילות המקומיות. לפי OG Lab, מקרים אלו מדגישים את התפקיד המורכב של הקנאביס הן כקו חיים והן כמקור לפגיעות באזורים הסובלים מקריסת מדינה, ומדגישים את הצורך הדחוף במסגרת רגולטורית פרגמטית המתחשבת במציאות הכלכלית בשטח