מיתוס הסקאנק: למה ריח הקנאביס אינו רק טרפנים

רבים מניחים: טרפנים = ריח קנאביס. מירצן, לינאלול, פינן על הצנצנת — ונדמה שיודעים מה לצפות. אבל האופי הסקאנק/דיזל/גבינה לא מגיע מהם. המחקר מראה שהארומה המוכרת נקבעת על ידי תרכובות נדיפות מינוריות (כולל גופרית), גנטיקה ותנאי גידול וייבוש. לכן אותו זן יכול להריח שונה אצל מגדלים שונים.

תרכובות גופרית נדיפות (VSC) ותיולים (למשל 3-methyl-2-butene-1-thiol) הם המפתח לאופי הסקאנק. הטרפנים נותנים את הרקע (הדרים, אורן, לבנדר); דיזל/סקאנק/גבינה מגיעים מתיולים, אסטרים ונדיפים מינוריים אחרים. הריכוזים עולים בסוף הפריחה, מגיעים לשיא בcuring ויכולים לרדת אחרי שבוע אחסון. זן אחד ≠ ריח אחד: חווה אחרת, ייבוש ו-curing שונים → פרופיל שונה. לא להסתמך רק על «% טרפנים», אלא על גנטיקה, סביבה ו-curing.

מאמר למטרות מידע בלבד. שימוש אחראי ועמידה בחוקים מקומיים הם באחריותך.