גזר הדין של פרקר קולמן בן ה-60 שנה מדגיש את הפערים במערכת המשפט

בשנת 2025, ארצות הברית מוצאת את עצמה בצומת בין תעשיית הקנאביס החוקית המשגשגת לבין שאריות מדיניות מלחמת הסמים המיושנות. פרקר קולמן, גבר המשרת גזר דין של 60 שנה בגין עבירות הקשורות לקנאביס, מגלם את הניגוד הזה. בעוד שהקנאביס החוקי הופך לעסק משגשג, המקרה של קולמן מהווה תזכורת קשה לאי הצדק הממשיך להתקיים במערכת המשפט, ומדגיש את הפער בין החוקים הנוכחיים לבין ההרשעות מהעבר

סיפורו של פרקר קולמן החל בשארלוט, קרוליינה הצפונית, שם נעצר בגיל עשרים המוקדמים שלו במהלך המתקפה הפדרלית הידועה בשם מבצע גולדי לוקס. מבצע זה התמקד ברשת הפצת קנאביס והוביל למעצרם של כ-70 אנשים, כולל קולמן. לאחר שהורשע בקשירת קשר להפצת קנאביס, הלבנת הון ועבירות הקשורות לנשק, גזר דינו של קולמן הוחמר על ידי הפרקטיקה של הממשלה הפדרלית להעמיס האשמות, מה שהוביל לגזר דין משנה חיים של 60 שנה

חומרת גזר הדין של קולמן מודגשת על ידי היעדר כל האשמות של אלימות או פגיעה באחרים. המקרה שלו נבנה על האשמות של קשירת קשר, אסטרטגיה משפטית המאפשרת לתובעים להטיל עונשים חמורים מבלי להוכיח מעורבות ישירה בפעילויות פליליות. כתוצאה מכך, גזר הדין של קולמן משקף תקופה שבה הקנאביס נתפס כאיום לאומי, פרספקטיבה שהשתנתה באופן דרמטי מאז

למרות הלגליזציה של קנאביס במדינות רבות, המערכת המשפטית הפדרלית נותרה ברובה ללא שינוי. הקנאביס עדיין מסווג כלא חוקי תחת חוק החומרים המפוקחים, וחוקי הענישה הפדרליים לא מתעדכנים אוטומטית כדי לשקף את הנוף המשפטי החדש. חוסר החיבור הזה אומר שאנשים כמו קולמן ממשיכים לשרת גזרי דין ארוכים על פעולות שכבר אינן נחשבות לפליליות בחלקים גדולים מהמדינה

ההשלכות הרחבות יותר של המקרה של קולמן חורגות מהסיפור האישי שלו. הוא מדגיש בעיות מערכתיות במערכת המשפט האמריקאית, במיוחד את הפערים הגזעיים הממשיכים להתקיים בהליכים הקשורים לקנאביס. בעוד שהתעשייה החוקית של קנאביס משגשגת, לעיתים קרובות בשליטה של עסקים בבעלות לבנים, אנשים מקהילות מיעוטים ממשיכים להיות מושפעים באופן לא פרופורציונלי על ידי חוקים מיושנים נגד סמים. טיפול בפערים הללו דורש לא רק רפורמה משפטית אלא גם מחויבות לצדק חברתי ושוויון בתוך תעשיית הקנאביס